גולשים יקרים! בקטגוריה זו אעלה סוגיות חברתיות, משפטיות ואקטואליות המתרגשות עלינו מדי יום. במסגרת זו, אביע את עמדתי בסוגיות אלה תוך ניתוח המציאות והעובדות והתבססות על מקורות שונים. אין בקטגוריה זו רק כדי להביע עמה גרידא, אלא מטרת הבלוג היא להוביל לשיח חברתי מכבד, מבוסס ושמציג ככל שניתן את כל ההיבטים והצדדים של הנושא הנידון. אני מזמין אתכם לקחת חלק בדיון ובשיח זה תוך יחס של כבוד הדדי לכל עמדה שעולה במסגרת הדיון. מוזמנים כמובן להעלות נושאים וסוגיות לדיון אילן בחירות חשאיות לתפקי

"מלאת מחשבת אסרה תורה" - מושגי יסוד בהלכות שבת המקור ללט' אבות מלאכות דשבת. בתחילת פרשת "כי תשא" עוסקת התורה בפרשיית המשכן; פרטי ודקדוקי עבודת בניית המשכן לאחר מכן מופיע צווי מהקב"ה אל משה: "ואתה תדבר אל בני ישראל לאמור אך את שבתותי תשמורו..." - חז"ל לומדים מסמיכות שתי פרשיות אלו (משכן ושבת) את הקשר ביניהם. רש"י על פסוק זה אומר "... אעפ"י שהפקדיתך לצוותם על מלאכת המשכן אל יקל בעיניך לדחות את השבת מפני אותה מלאכה", כלומר אין השבת נדחית מפני המלאכות שנעבדו במשכן. גמרא שבת מט

שותפות עסק עם גוי בחו"ל (רמג, רמו) הקדמה (מתוך משנ"ב לסימן רמג') ישנם ג' סוגי מסחר בין יהודי לא"י ויש הבדל בהם בין שדה לבית מרחץ: א.אריסות - היהודי משכיר את השדה או בית המרחץ לא"י שיעשה בהם מלאכה והם חולקים בפירות. ב.שכירות - היהודי משכיר את השדה לא"י והאחרון נוטל את כל הרווחים ונותן ליהודי עבור השדה/המרחץ דמים קצובים לכל השנה. הדין בשני המקרים הנ"ל הוא שבשדה מותר לעשות כן גם אם נכללת בימי האריסות/שכירות שבת שבה עושה הא"י מלאכה. והטעם הוא כיון דאדעתא דנפשיה קעביד אבל במרחץ ג

הקדמה

הקדמה

הקדמה

הקדמה מסכת נדרים היא המסכת השלישית בסדר נשים, אחרי יבמות וכתובות. מיקומה של המסכת בסדר נשים בכלל ואחרי מסכת כתובות בפרט, נקבע על סמך הקשר שבין סופה של מסכת כתובות לנושאה העיקרי של מסכת נדרים (סוטה, ב.): "מכדי תנא מנזיר סליק, מאי תנא דקא תנא סוטה? כדרבי דתניא רבי אומר למה נסמכה פרשת נזיר לפרשת סוטה לומר לך שכל הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין וליתני סוטה והדר ליתני נזיר איידי דתנא כתובות ותנא המדיר תנא נדרים ואיידי דתנא נדרים תנא נזיר דדמי לנדרים וקתני סוטה כדרבי". פירוש:

ספר שמות .... ויקרא ...